בקרה תעשייתית על רגל אחת

מאת: אייל לשם

המפעל לייצור ניטרוגליצרין שהוקם בשנת 1870,על ידי ממציא הדינמיט אלפרד נובל, היה כנראה המפעל המסוכן ביותר בעולם באותם ימים. בתהליך ייצור הניטרוגליצרין הדרוש לייצור הדינמיט, היה צורך לשמור על הריאקציה בטמפרטורה שלא תחצה 22 מעלות, שאם כן, הריאקציה עלולה לצאת משליטה ולהוביל לקטסטרופה. הממציא הנודע הציב פועל אחראי שתפקידו היה להביט במדחום ענק, לוודא שהטמפרטורה נשמרת ובעת הצורך להאט ואף להפסיק כליל את הריאקציה באמצעות מספר פעולות סדרתיות החל מפתיחה וסגירה של מגופים שונים, דרך הזרמת מי קירור ואוויר ועד ריקון תכולת המכל במקרי קיצון, תפיסת מחסה וצעקות רמות לכל עבר לעדכן את החבר’ה על הקטסטרופה הצפויה להתרחש. אלפרד הוטרד שמשימה כה משעממת עלולה לגרום לפועל להירדם ולחסל את מפעל חייו  ואת חיי העובדים. כיאה לממציא דגול, המציא נובל פטנט לשמירת ערנות העובד. היה זה “הכיסא בעל רגל אחת”, מעין ספסל  המאפשר אמנם ישיבה, אך לא נוחה, כזו שמרגע שהעובד נרדם הוא מוטח אל הרצפה באופן כזה שמכת הנפילה מעוררת אותו ומחזירה אותו לכיסאו. עם כל הכבוד, ויש המון כבוד, הייתה זו בקרה תעשייתית ‘על רגל אחת’, תרתי משמע. הבעייתיות מומחשת היטב בפתיח סיכום דו”ח המבקר משנת 1897 במפעל:

“Your life depends at every moment upon a thermometer and a  man on a one legged stool”

חלפו להם 150 שנים ולא ניתן לדמיין מפעל מודרני שיבסס את דיוק, יעילות ובטיחות הייצור והמוצר שלו על ערנות של פועל משועמם ישוב על כיסא חד רגל. בקרה מפעלית תהליכית, הינה משימה הדורשת תכנון מקצועי קפדני ומורכב, ההפך הגמור מקבלת החלטות על רגל אחת! ניתן לדמות מערכת בקרה מפעלית באנלוגיה למערכת העצבים בגוף האדם. בדומה לגופנו המכיל אלפי חיישנים, כך גם מפעלים מתקדמים. על מנת לבצע בקרה תהליכית במפעלים  דרושה לנו בראש ובראשונה היכולת למדוד ערכים רבים ומגוונים כגון לחץ, טמפרטורה, הגבה (PH), מוליכות וספיקה. אין לנו עוד צורך במד חום ענק, שהרי חיישנים קטנים בסדרי גודל ומדויקים פי כמה מאפשרים לנו ניתור פרמטרים כימיים ופיסיקליים. מערכות תקשורת, בדומה למערכת העצבים בגופנו, יודעות להעביר את המידע באמצעות אותות חשמליים מחיישנים חכמים לעבר בקר מפעלי שאוסף את כל המידע, מבצע את החישובים הנדרשים ומווסת את הדרוש ויסות. הבקר, אם תרצו, הוא המוח האנושי במערכת העצבים.

בקרה מפעלית חכמה מאפשרת עבודה בטוחה, מדויקת ורצופה של 24 שעות ביממה וחיסכון אדיר במשאבי כח אדם. אך לא זו בלבד, מפעלים שלא מנהלים מערכת בקרה מדויקת המתוחזקת היטב, מבזבזים הון עתק על אנרגיה מבלי שיהיו מודעים לכך. מערכות בקרה לקויות או חסרות, מפעילות מנועים בהספק גבוה מהנדרש, מחממים ומקררים מעבר לנדרש. מספיק שמפעל הצורך כמויות מים רבות בתהליך הייצור יחמם את המים ב- 2 מעלות בלבד מעל הדרוש עקב אי ניהול מערך כיול (מדידת דיוק המכשירים אחת לתקופה) באופן סדור וכבר צפוי אובדן כספי של מאות אלפי ₪ בשנה. לא מדובר רק באובדן כספי למפעל עקב הוצאות אנרגיה מיותרות ובלאי מואץ, אלא גם זיהום  מיותר לסביבה עקב מערכות אנרגיה השורפות דלקים בכדי לחמם חימום יתר. תכפילו מפעל אחד במאות מפעלים וראו מהו הנזק הסביבתי הנגרם למדינתנו. מערכת בקרה נאותה היא כזו היודעת להפעיל את המנועים באופן יעיל, לחמם ולקרר את המערכות בדיוק מושלם, להיות חסכונית ויעילה עבור המפעל ואחראית על הסביבה.

*הכותב הוא מנהל תחום מערכות והנדסה בקבוצת מפטגון

קבוצת מפטגון עוסקת בתכנון, הקמה, פיתוח בקרה ,אינטגרציה וסחר של ציוד מכשור לתעשייה התהליכית.